הרפטופוביה (Herpetophobia) – מי מפחד מזוחלים ונחשים?

בהרפטופוביה, המונח הכללי המתאר את תופעת הפחד מזוחלים ודו-חיים בכלל, התופעה נגזרת מהשפה היוונית ונוצרה משילוב של המילים "ophis" ו-"phobia", שבתרגום משמען "פחד מנחשים". אך, כאשר אנו מתייחסים לפחד מנחשים בלבד, התופעה מכונה אופידיופוביה או אופיופוביה.

אופידיופוביה היא הפוביה השכיחה ביותר והנפוצה ביותר מכלל ההרפטופוביות. בשל דיווח עצמי של כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם במשך חייהם, ניתן לראות אופידיופוביה כאחד המחלות הנפוצות ביותר על פני כדור הארץ קשה להיות לוכד נחשים בירושלים או בכל מקום אחר כשאתה סובל מזה.

התמודדות עם הפחד מנחשים


רוב האנשים מתמודדים בהרפטופוביה באופן יעיל ומצליחים להתמרד בפני מפגשים עם נחשים על ידי מניעתם והימנעות ממקרבתם. אולם, באנשים הסובלים מאופידיופוביה, התגובה היא יוצאת דופן ואלימה, במיוחד במפגש עם נחשים (או אפילו רק במחשבות על נחשים או דימויים נגרמים אחרים הקשורים לנחשים) ולא משנה אם זה צפע או זעמן מטבעות.

הפחד הנמצא ברקע של האופידיופוביה הוא פיזי ונפשי. אנשים סובלים מתגובות פיזיולוגיות ונפשיות קשות, כגון הפרעות בלתי-פולשניות, דופק מואץ, חשיפה בזעירה ופרצופים חשופים בזיעה. הפוביה משתנה מאד ונפוצה בין האנשים בדרגות שונות, ויש לה אופנים רבים שהיא מתגלה בהם.

שיטות התמודדות


רוב האנשים עוברים את הפחד מנחשים באופן יעיל ומצליחים להימנע ממנחשים על ידי הימנעות ממקומות שבהם הם יכולים לפגוש באופן טבעי נחשים, ורוב האנשים גם לא מחשיבים את זה כבעיה גדולה. הפחד מנחשים הוא טבעי בתודעה האנושית והוא מתוחזק על ידי מערכת העצבים של המוח האנושי. ברוב המקרים, הגורמים לפחד הם תופעות פיזיולוגיות מהירות כמו עליית דופק, רטט וחולשה, הכל כדי להגן על האדם מפגיעה אפשרית.

אולם, הסובלים מזה הם קבוצת אנשים הפוגעת בם הפוביה בצורה קיצונית ומובילה לתופעות רפואיות ופסיכולוגיות חמורות. הם חווים התקפי חרדה סותרים בזמן מפגש עם נחשים, גם אם הם מבינים שאין אכן סיכון ממשי לחייהם. חששם יוצר גם בחשיפה עקיפה לנחשים, כמו ראות דיוקנים או דמויות נחשים בטלוויזיה או בסרטים. התגובות האלימות כוללות בדרך כלל סימפטומים פיזיים כמו בלבול, טחורים על פניו, פרעות נשימה, ורעידות.

טיפול בהפחד מנחשים, ובמיוחד באופידיופוביה, כולל תהליכי טיפול שונים. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא דרך פופולרית לטפל בפוביות. במהלך הטיפול, המטפל עוזר ללקוח להבין ולשנות את המחשבות והתנהגותו השולית בפני נחשים. טיפול זה יכול לכלול גם טכניקות של חשיפה בהדרגה לנחשים כדי להתרגל לפוגשם בצורה מחודשת ופחות מפחידה.

בנוסף, טיפולים משלימים כמו היפנוזה או טיפולים פרמקולוגיים עשויים להיות אפשרויות. מבחינה רפואית, טיפול באמצעות תרופות עשוי להיות מומלץ למצבים רפואיים חמורים.

חשוב לציין שטיפול נכון יכול לעזור לאנשים לשלוט בפחדים שלהם ולחזור לחייהם היומיומיים ללא פחד מיותר מנחשים.

מהן הסימפטומים הנפוצים שניתן לזהות אצל אדם שסובל מאופידיופוביה?

סימפטומים נפוצים כוללים צמיגות, דופק מואץ, בכי בלתי-נשלט, עלייה בחום הגוף, רעידות, וצניחה של הפחמן הדו-חמצני בדם, מה שגורם לנשימה מהירה ועמוקה בחוץ מאוד.

האם פוביה מנחשים נפוצה ביותר מאחרות פוביות?

כן, אופידיופוביה, פוביה מנחשים, נחשבת לפוביה הנפוצה ביותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת, וזאת על פי דיווחים עצמיים של כשליש מהאוכלוסייה.

שאלה: איך ניתן לטפל באופידיופוביה?

טיפול טוב באופידיופוביה כולל אסכולה טיפולית כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול בחשיפה. CBT מתמקדת בשינוי התפיסות והתנהגויות של האדם לגבי נחשים, וטיפול בחשיפה מבוצעת באמצעות חשיפה של הטופל לנחשים באופן רצוף ומבוקר לערב בצעדים קטנים ונתינת התמיכה המתאימה.

איך ניתן למנוע פוביה מנחשים בילדים?

כדי למנוע פוביה מנחשים בילדים, חשוב לחשוב על חינוך בטבעיות ופריטי טיפוח. ניתן לחשוב על הדרכת ילדים להכיר במאפייני הנחשים המסוכנים והבלתי-מסוכנים, וכיצד להתנהג במפגש עם נחש. כמו כן, יש להבהיר להם שרוב הנחשים הם אינם מסוכנים לבני האדם ושיש להתייחס אליהם בכבוד ושמירה.

האם פוביה מנחשים ניתן לטפל בה לחלוטין?

כן, אנשים המתמודדים עם אופידיופוביה יכולים להתמודד ולשרוד מחדש. טיפולים מקצועיים כמו CBT וטיפול בחשיפה מספקים כלים יעילים להתמודדות עם הפוביה. עם הזמן והמאמץ, רוב האנשים מרגישים משוחררים מהפחד הבלתי-רציונלי הזה ומחזירים לעצמם את שליטתם בחייהם היומיומיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *